כל מרצה מכיר את הביטוי הרצאה מנצחת. בואו נגדיר מהי מהי הרצאה מנצחת. ראשית, לא מדובר ב”עוד” הרצאה. הרצאה מנצחת היא הרצאה המשאירה חותם בקרב מי ששומע אותה. הרצאה בה הקהל נשאר קשוב לכל אורך הדרך ויוצא ממנה עם תובנות משמעותיות. כששאלתי את אחת מתלמידותיי מהי הרצאה מנצחת, היא ענתה: “הרצאה מנצחת היא הרצאה שמחוללת שינוי. אתה נכנס מישהו אחד להרצאה ויוצא ממנה אחר, עמוס בתובנות שעשויות לשנות את החיים”. וזוהי בדיוק ההגדרה הנכונה. נשאלת השאלה כיצד יוצרים הרצאה שכזו? כדי להבין את הייחודיות של הרצאה מנצחת וכיצד יוצרים אותה, אני רוצה לפתוח בסיפור משמעותי שחוויתי.

מכירים את תחושת ההתרגשות והציפיה כשקונים הרבה זמן מראש כרטיס למופע שממש רצינו לראות או הרצאה של מרצה נחשב?

זו בדיוק התחושה שהייתה לי כשסוף סוף נסעתי לראות את המרצה שקראתי את כל ספריו בשקיקה ורק המתנתי לרגע לשמוע אותו בלייב.

הגעתי לאחד מהיכלי התרבות הכי נחשבים בארץ, בחוץ תור מטורף. אני זוכרת את הרגע שבו הוא עלה לבמה, הקהל מוחא כפיים, והוא המרצה , נכנס לבמה, לוקח את המיקרפון, נעמד בפינה אחת על הבמה הענקית הזו, והתחיל לדבר. הסתכלתי היטב על הקהל. כעבור רבע שעה ראיתי אנשים זזים בחוסר נוחות על כסאותיהם. ניסיתי להבין מה קורה. המרצה התחיל לדבר על נושא מסוים, מישהו שאל שאלה ואז הוא עבר לנושא אחר…כל אותו זמן המשיך לעמוד באותה פינה על הבמה,  ודיבר ודיבר ודיבר….כל אותו הזמן אני מרגישה שאני שומעת בלייב את כל הספר שלו ולכאורה , הוא העניק לנו המון ידע, אבל משהו שם לא עבד…הוא המשיך לדבר ולדבר, באותו טון, כמעט לא נע על הבמה , מדי פעם הפנה מבט את המצגת, וכעשר דקות  לפני תום ההרצאה שמתי לב שרק רבע מהקהל נותר באולם. לומר את האמת, הייתי בהלם.

אז מה קרה שם בעצם?

מצד אחד האכזבה הייתה גדולה, אולם מצד שני, שמחתי על ההתנסות הזאת. ההרצאה הזו  שינתה את כל תפיסת העולם שלי על עולם הרצאות ועמידה מול קהל בפרט. בהרצאה הזו  לא למדתי דבר מתחום הידע של המרצה, אלא בעיקר למדתי איך לא להרצות ולעמוד מול קהל. אין ספק, ההרצאה ששמעתי לא הייתה עונה על הגדרה של הרצאה מנצחת.

אז איך יוצרים הרצאה מנצחת? איך סוחפים קהל וגורמים לו להיות מרותק מהרגע שעולים על הבמה ועד לתום ההרצאה?

הרצאה מנצחת חייבת לכלול שילוב של שני תחומים: עבודה על תוכן ההרצאה והאופן שבו אנו מגישים את התוכן. תוכן ממוקד וברור שלא יוגש באופן מעניין וסוחף, לא ישרת את המטרות של המרצה ולא יסחוף קהל, ואילו כריזמה על הבמה ללא תוכן מרתק ,אין בה די בכדי לגרום לקהל להשאר עד תום ההרצאה.

לכן , כדי ליצור הרצאה מנצחת ולפני כל דיבור מול קהל קהל עלינו לשאול שתי שאלות:

על מה ההרצאה? לאחר שהתוכן ברור, עלינו לבחון את אופן העמידה מול קהל . כיצד אנו מגישים את התוכן?

חמשת כללי הזהב ליצירת להרצאה מנצחת

הכלל הראשון: מסר ממוקד

לכולנו ידע רב בתחום המומחיות שלנו. אחת הטעויות הנפוצות של מרצים הוא הרצון לשתף בהמון מידע וחומר. נדמה לנו לעיתים שאם נציף את הקהל בידע רב, הדבר ירשים את הקהל ויבסס את מעמידנו כסמכות בתחומינו. למעשה, ההפיך הוא הנכון. מרצה שישפוך בליל של מידע על הקהל יגלה מהר מאוד שהקהל אינו מקשיב. הקהל אינו מסוגל להכיל מידע רב בבת אחת. עודף נתונים, טבלאות, מחקרים, נושאים שונים ומסרים שונים, יגרמו למרצה לאבד את הקהל מהר מאוד. הרשת מלאה בשפע של מידע. הקהל מגיע להרצאה בכדי לשמוע את הזווית שלנו על הנושא. לכן חשוב לבחור מסר אחד ממוקד ואותו להציג. כמו כן, יופיעו גם מסרים משניים התומכים במסר המרכזי , אולם כל ההרצאה תיסוב סביב מסר אחד ברור וממוקד.

בכדי לאתר את המסר המרכזי, עלינו לשאול את עצמינו מהי מטרת ההרצאה? מה נרצה להשיג באמצעות ההרצאה? מה נרצה שהקהל ילמד מההרצאה? אילו תובנות הקהל אמור לקבל מאיתנו? כיצד נרצה שהקהל ירגיש? איך נרצה שהקהל יפעל בתום ההרצאה? המסר של ההרצאה עונה על כל השאלות האלה.

הכלל השני: אנרגיה

לכל מרצה יש שאיפה שהקהל יגיע להרצאה מגויס וקשוב עם מינימום הסחות דעת. כולנו יודעים שהמצב שונה לגמרי. אנו חיים בעידן של הסחות דעת. בכל דקה נתונה אנו מוצפים במידע, בהפרעות שונות ומשונות, בעיקר מכיוונו של הפלאפון ששולח הודעות, התראות, ציפצופים ומסרים. כמו כן, הרבה מאוד פעמים הקהל מגיע טרוד מתלאות היום, עמוס במחשבות ולרוב האנרגיה שלו נמוכה. לוקח זמן ותהליך מסוים עד שהקהל “חם” וקשוב למרצה, וזאת בתנאי שהמרצה הצליח ללכוד תשומת הלב של הקהל. הבעיה היא, שגם המרצה מגיע מן החוץ, טרוד ומוסח דעת. על כן, זו אחריותו של המרצה לקחת אחריות על האנרגיה בחדר ההרצאות. על המרצה לדאוג לפתוח את ההרצאה ברמה אנרגטית יותר גבוהה מזו של הקהל. לפני ההרצאה לא מומלץ לשנן חומר מאחר והפעולה מורידה אנרגיה ומלחיצה. כל מרצה צריך למצוא שיטה הנכונה עבורו בכדי להרים את האנרגיה שלו לפני ההרצאה. יש המרבים לדבר, לקפוץ, לעשות חימום קולי…לא חשוב באיזו שיטה תבחרו, העיקר שבזמן העליה לבמה הקהל יחוש באנרגיה הגבוהה שלכם.

הכלל השלישי: פתיחה חזקה

הפתיחה של ההרצאה היא סופר חשובה! זהו חלון הכניסה שלנו אל הקהל. אתם בטח מכירים את האימרה הזאת  שאין שני לרושם ראשוני. יש אומרים שרושם ראשוני נקבע תוך 3 עד 7 שניות. תחשבו על זה רגע- יש לנו מספר שניות להרשים וללכוד את תשומת הלב! ולכן הפתיחה היא חשובה ביותר. פתיחה מגומגמת, משעממת שאינה תופסת את תשומת הלב של הקהל תגרום לנו לאבד את הקהל יותר מהר ממה שנחשוב. אחת הטעויות הנפוצות של מרצים היא פתיחה בהצגה עצמית. יש סיכוי גדול מאוד שמרצה שיפתח הרצאה במשפטים כגון: נולדתי ב…למדתי את…עשיתי , השגתי, הגעתי ל… יאבד את הקהל מהר מאוד. לעומת זאת- פתיחה של הרצאה בשאלה לא צפויה, בסיפור אישי, בבדיחה, במשפט השראה, או אפילו בארוע שקרה שעה לפני ההרצאה – רוב הסיכויים שהדבר ילכוד את תשומת הלב ויגרום לקהל לרצות להמשיך ולהקשיב.

הכלל הרביעי: שפת גוף

שפת הגוף מתייחסת למכלול המסרים הבלתי מילוליים שמשקפים את הרגשות האמיתיים שלנו. אם נעמוד על הבמה ונאמר שאנחנו מאושרים ושמחים אבל האמת היא הפוכה- אנחנו מבואסים וממש לא בא לנו לעמוד ולדבר- שפת הגוף כבר תסגיר אותנו. שימו לב- כולם יודעים לקרוא שפת גוף ברמה כזו או אחרת, כולל הקהל. אם נעמוד קפוצים, טונוס השרירים גבוה, הידיים יהיו מאוגרפות והקול שלנו יהיה מגומגם, חלש או ישדר עייפות וחוסר אנרגיה- קרוב לודאי שהקהל יחוש בזה .דבר נוסף, שימו לב ליציבה שלכם כשאתם עומדים על הבמה. תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים באולם הרצאות- נכנס מרצה עם הליכה יציבה המשדרת בטחון, לעומת מרצה עם הליכה שפופה. שניהם עוד לא פתחו את הפה. למי תרצו להקשיב? יכול להיות שהמרצה עם ההליכה השפופה חכם יותר ובעל ידע רב יותר, אבל יהיה קשה לו הרבה יותר ללכוד את תשומת הלב של הקהל מאשר המרצה שנכנס לבמה בבטחון. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על קשר עין לאורך כל ההרצאה ועם כל הקהל. ברור שאם נתמקד בצד אחד של הבמה, יש סיכוי שנאבד את הקשב של שאר הקהל . אנחנו צריכים  להעניק לכל אחד מהיושבים בקהל תחושה של אינטימיות ושהדברים שיוצאים לנו מהפה- מכוונים לכל אחד ואחד מהם.

הכלל החמישי: הכנה מוקדמת

להתכונן, להתכונן, להתכונן. הכנה מוקדמת טובה יוצרת עוגן, שקט נפשי ומבנה בטוח. כאשר השלד של ההרצאה ברור לנו אנחנו לא עסוקים בלזכור את הטקסט, הדבר מאפשר לנו מרחב פעולה ולהמציא את עצמנו כל פעם מחדש והכי חשוב- להתאים את עצמנו לקהלים שונים! הרצאה לגימלאים לא תהייה דומה להרצאה לחברת הייטק. כאשר אנחנו בטוחים בידע שלנו, היכולת שלנו להתגמש תהייה גדולה יותר והבטחון שלנו יבוא לידי ביטוי בעמידה מול הקהל. זו גם אחת הדרכים להפחית פחד קהל.

לסיכום, כל מרצה או דובר מעוניין לסחוף ולרתק קהל. מרצה שיבין כי ידע בלבד אינו מספיק בכדי לעשות זאת, ישפר את מיומנויות העמידה מול קהל שלו, ימקד את המסר, יפתח את ההרצאה באופן מעניין , ידאג לעלות על הבמה באנרגיה גבוהה ויתכונן היטב, יצליח לעמוד במשימה ליצור הרצאה מנצחת.