הגעתם למופע סטנדאפ או הרצאה ובתום המופע אתם שומעים מהקהל: “הסטנדאפיסט בכלל לא מצחיק..” או :” המרצה הרדים את הקהל…אף אחד לא הקשיב לו.
משפטים אלו מטילים את האחריות למה שהתרחש באולם המופעים או ההרצאות רק על האומן או המרצה. למען האמת, מי שאחראי על האנרגיה במופע או ההרצאה הוא אכן האומן או המרצה. הוא המנהיג הבלתי מעורר של ההתרחשות מול הקהל. הוא מכתיב את הקצב והוא אמור להניע את הפעילות ואת האינטראקציה עם הקהל. אולם האם תמיד האחריות מוטלת רק על האומן או המרצה? האם האחריות היא רק שלו להגיע מגוייס לארוע?
קהל שאינו משתף פעולה- מדוע זה קורה?
באשר לשאלה האם לקהל יש אחריות בהצלחת הארוע, כמו בכל דבר בחיים, אין שחור או לבן ואין תשובה אחת לשאלה הזו שמלווה כל מרצה או אומן. התשובה היא שלשני הצדדים יש אחריות. אולי לא אחריות שווה, אבל שניהם אמורים לרצות שהארוע יהיה מוצלח. אם האומן או המרצה אמור להכתיב את הקצב, הקהל צריך לעשות רק דבר אחד חשוב מאוד וקריטי להצלחת הארוע: הקהל שמגיע למופע צריך לרצות לצחוק וקהל שמגיע להרצאה צריך לרצות להתעניין ולספוג. כלומר, האחריות על ההתרחשות וההצלחה של המופע היא לא רק בידי האומן או המרצה , במיוחד כשמדובר בקהל הומוגוני, קהל של אירועי חברה או קבוצה סגורה. אומן סטנדאפ למשל, מגיע מתוך רצון להצחיק והוא אמור לעשות הכל כדי שזה יקרה. הוא מגיע עם כל הניסיון שלו והתשוקה שלו ואין לו שום אינטרס להגיע ולקלקל את המופע. האינטרס היחידי שלו הוא לשמוע צחוק של קהל. אך מה קורה כאשר הקהל אינו מגיע מגויס למופע?
אין אומן או מרצה שלא מכיר את הסיטואציה בה הוא מוזמן לארוע חברה, ארוע שבו “נכפה” על הקהל להגיע, והקהל, כל מה שהוא רוצה זה לחזור מוקדם הביתה לאחר יום עבודה.. סיטואציות נוספות בהן סיבות חיצוניות משפיעות על הצלחת ההרצאה או המופע הן למשל כאשר מדובר בארוע חברה ויש מתחים ואינטריגות בתוך הקהל או לחילופין, קהל שמגיע מדוכדכך להרצאה שנערכת בסמיכות לארוע בטחוני.
כל הדוגמאות הללו ועוד רבות אחרות הן מנת חלקו של כל קומיקאי או מרצה. כן, זו עבודה קשה ואני מכנה אותה – פיצוח והרכבה מחדש. המופע או ההרצאה הוא תהליך, מעין מסע שייש לו שני שותפים- הקהל מצד אחד, והאומן או המרצה מצד שני. כמו בכל מסע או תהליך, במידה והשותפים חשים מגוייסים להצלחת המסע, הדרך תצלח להם. אם שני הצדדים למופע סטנדאפ משתפים פעולה ובאים בנפש חפצה להנות ולצחוק, הקסם יתרחש.
כאשר מדובר על מופע או הרצאה פתוחים לקהל הרחב, לא פעם שואלים אותי: מדוע שקהל יקנה כרטיס, יתכונן, יתלבש יפה בערב, ישלם חניה, ולא יבוא במטרה להנות? אז נכון, אנשים מגיעים למופע או הרצאה מיוזמתם קודם כל כדי להנות. אולם, מרגע קניית הכרטיס ועד למופע או ההרצאה עצמם מתרחשים אלפי התרחשויות. למי מאיתנו זה לא קרה? קנינו כרטיס למופע, התכוננו, התרגשנו, ואז מגיע הארוע והמצב רוח ברצפה: הבוס בעבודה, המשכנתא או דוח החניה של הבוקר. לא חסרות סיבות להוריד את מצב הרוח.
מהו החלק של המרצה או האומן בהצלחת הארוע?
במופע קומי וגם בהרצאה, כאשר הקהל “זורם”, משתף פעולה, המופע או ההרצאה נראים מבטיחים. אך מה קורה כאשר האומן או המרצה חש תקיעות וחוסר זרימה מצד הקהל? אין סטנדאפיסט או מרצה שלא חווה סיטואציה כזו לפחות פעם אחת על הבמה. אם תשאלו אומנים, מה הדבר הכי מפחיד בסטנדאפ, כולם יענו פה אחד: “קהל לא זורם”. במקרים אלו נבחנת המקצועיות של אומן והניסיון שלו אמור לסייע לו. אם מדובר באומן או מרצה שאיננו מנוסה, זו בדיוק ההזדמנות ללמוד ולצמוח מתוך החוויה, על אף שלא מדובר בחוויה נעימה.
במקרים אלו נדרשות תעצומות נפש ויכולת ספיגה מצד האומן או המרצה. מצב הדומה למלחמה ממש…האומן או המרצה אמור להמציא את עצמו מחדש ולנסות להתאים את עצמו לקהל ולסיטואציה. האם תמיד זה מצליח? אתם כבר מבינים שלא. בכל פעם שאירגון או חברה מזמינים אותי להופיע או להרצות בפניהם ומנהלת משאבי האנוש אומרת לי בטלפון: “אני רוצה שהקהל יתגלגל מצחוק או יהיה מרותק…”. אני תמיד עונה: ” לטנגו צריך שניים”. למה הכוונה? נכון, לקהל יש חלק נכבד בהצלחת הארוע, אולם אני כקומיקאית ומרצה אעשה הכל כדי שהפעילות תצליח. זהו החלק שלי בהצלחת הארוע.
מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם קהל שאינו משתף פעולה?
החדשות הטובות הן, שניתן להתמודד עם מצבים לא צפויים במופע או הרצאה עד כמה שניתן, אך הדבר דורש הערכות מראש. ישנן פעולות שניתן לערוך לפני הארוע ופעולות שנעשות בזמן הארוע.
מה עושים לפני הארוע ?
כאמור, חלק נכבד מההתמודדות עם מצבים של תקיעות בהרצאות או מופעים מתחיל בכלל לפני הארוע! קבלו שתי פעולות חיוניות שייש לערוך בטרם נעלה על הבמה:
- הכנה מוקדמת
אתם עולים על במה? מרצים? מעבירים פרזנטציה? מעלים מופע סטנדאפ? החלק החשוב ביותר הוא ללמוד היטב את הטקסט, לתרגל, לעשות חזרות ואפילו לערוך פיילוט. מכירים את הביטוי “קשה באימונים קל בקרב”? ובכן, הוא נכון לא רק בצבא. ככל שנתרגל ונעמיק בחומר, נצבור בטחון ונהייה פנויים לטפל בכל מיני סיטואציות לא צפויות שעלולות להגיע, כגון קהל שאינו משתף פעולה. המוכנות מעניקה שקט, מפחיתה פחד קהל ומאפשרת לנו גמישות ויצירתיות ברגעים שנזקק להן. כמו כן, מומלץ להכין גיבוי של חומרים נוספים שייתכן והקהל ישאל עליהם.
- תחקיר פרופיל קהל ולו”ז ארוע
פעולה נוספת וחשובה ביותר שייש לערוך לפני הארוע היא הכירות מוקדמת עם הקהל עד כמה שניתן. יש לברר עם המזמין מיהו הקהל ( עובדים יחד? ואם כן – מהו מקום העבודה), מהי סיבת ההתכנסות ( יום עיון, ארוע פרישה, מסיבת סיום), האם הקהל הומוגני ( למשל רק נשים) או הטרוגני (דתיים, חילוניים וכו’). אם הקהל הומוגני – מהו טיב היחסים (תאמינו לי, להקלע לארוע שבו העובדים פועלים להחלפת המנהל, זה לא סימפטי בכלל. העובדים מגיעים טעונים ולא מגוייסים לשמוע שום תוכן).
כמו כן, עלינו לבדוק האם התכנים שלנו מתאימים לקהל ובעיקר האם הם מתאימים לסיבת ההתכנסות. הרצאה “כבדה” בנושא טכנולוגי או בנושא קשה ריגשית, לא תתאים לארוע משמח, מופע סטנדאפ המכיל שפה גסה לא יתאים לקהל דתי בנושא מסוים . כמו כן חשוב לברר מתי המופע או ההרצאה יתקיימו והאם יהיו מרצים או אומנים נוספים. הרצאה אחרי האוכל בצהריים עלולה להיות מאתגרת, וארוע שמוצף באומנים או מרצים, גם הוא עלול להיות בעייתי. לבסוף, צורת הישיבה. כן, זה חשוב! קהל ישוב סביב שולחנות יתקשה להתרכז כשהפלאפון מונח על השולחן, שלא לדבר על אוכל ושתיה.
תחקיר זה יסייע לנו להתכונן ובעיקר להתאים את עצמנו עד כמה שניתן אל הקהל. חייבים להפגין גמישות ומוכנות לשינויים. זכרו! אנחנו על הבמה למען הקהל !
כאשר מדובר על מופע או הרצאה לקהל הרחב ללא אפשרות לעשות תחקיר קהל, חשוב מאוד להערך נכון, ללמוד את הטקסט ולהקפיד על התנאים הטכניים .
מה עושים בזמן הארוע?
בנוסף לפעולות שייש לעשות בטרם הארוע, יש דבר אחד חשוב שייש להקפיד עליו בזמן הארוע, המופע או ההרצאה: אנרגיה גבוהה!
כאמור, המרצה או האומן הוא המנהיג של הארוע, הוא קובע את הכללים והחוקים, מתי שואלים שאלות, והוא זה שמכתיב את הקצב. כדי שהדבר יקרה המרצה או האומן חייב להגיע מראש עם אנרגיה גבוהה יותר מזו של הקהל. הקהל מגיע מן החוץ, טרוד בעניינים שונים, ואילו המרצה או האומן חייב להגיע טעון באנרגיה גבוהה יותר ולהדביק את הקהל באנרגיה שלו. הדבר הכי שוב שייש לעשות הוא לשמור על האנרגיה הגבוהה הזו לאורך כל המופע או ההרצאה. איך עושים זאת? לומדים טכניקות של עמידה מול קהל !
למה זה חשוב לשמור על אנרגיה גבוהה?
- אנרגיה גבוהה מאפשרת למרצה או האומן להשאר בפוקוס ולהתמודד עם מצבים כגון אי שיתוף פעולה ומתן מענה לשאלות מפתיעות.
- יצירתיות וגמישות יכולות לבוא לידי ביטוי במצבים של קושי רק אם יש אנרגיה גבוהה.
- אנרגיה גבוהה מאפשרת לאומן או המרצה לשקף את המצב לקהל ולגייס אותו לשיתוף פעולה.
לסיכום, גם לאומן וגם לקהל יש אחריות הדדית להנאה בארוע. אז אם מרצים או אומנים- בואו מוכנים! ואם אתם חלק מהקהל, בפעם הבאה כשאתם מגיעים למופע, או הרצאה פשוט תתרווחו על הכסא, חייכו, בואו עם לב פתוח ורצון לצחוק ולהנות והעניקו לאומן או המרצה על הבמה תחושה שייש לכם אינטרס משותף. כשהקסם יקרה, אתם כבר תרגישו.
