שמירה על קשר עין היא אחת הטכניקות החשובות והעוצמתיות המסייעות לנו ללכוד את הקשב של הקהל ולשמור אותו עירני. שמירה על קשר עין חשובה לא רק כשמדברים בפני קהל אלא בכל סיטואציה של תקשורת בין אישית. אם נשאל הורים למתבגרים מהו אחד הדברים הכי מעצבנים בתקשורת עם ילדיהם המתבגרים – קרוב לודאי שהם יגידו שהכי מעצבן אותם הוא שהילדים לא טורחים להיישיר מבט כשמשוחחים איתם, כי הראש טמון במסכים. כאשר אנו משוחחים עם מישהו ולא יוצרים קשר עין זה עלול לשדר זלזול וחוסר עניין. זו גם התחושה שהקהל מקבל כשהוא חש שהמרצה או הדובר אינו מקפיד על קשר עין.
שיעור חשוב על החשיבות של שמירה על קשר עין קיבלתי באחת ההרצאות בהן השתתפתי. זו הייתה הרצאה שחיכיתי לה חודשים. הדרך לתל אביב פקוקה ואני מאחרת. אני נכנסת לאולם ההרצאות הענק ומתיישבת בשקט במקום הראשון הפנוי כדי לא להפריע. אני מרגישה את החשמל באוויר, אבל ותוך כמה דקות אני חשה אי נוחות. אני לא מבינה מה מפריע לי. אני רואה את מאות האנשים שבאו לשמוע את המרצה הנערץ, הוא עומד בפינה הימנית של הבמה ומדבר.. דקה. שתיים. עשר דקות. חצי שעה הוא לא זז משם .ואני אומרת לעצמי, רגע, אני הגעתי באיחור. מי יודע כמה זמן עוד קודם הוא נעמד שם עוד לפני שהגעתי. וכל הקהל בלית ברירה מזיז את הצוואר ימינה, חלק כבר אוחזים בצוואר ולא מרגישים בנוח. רק לקראת תום ההרצאה הוא מגיע לקדמת הבמה ומסיים את ההרצאה. בתום ההרצאה ניגשת אל המרצה אשה ואומרת לו:” תשמע, הקשבתי לך בקשב רב, אבל אני יוצאת עם צוואר תפוס. חבל שלא דיברת גם לכיוון שלי”.
הארוע הזה נחקק בזכרוני ומאז בכל הרצאה או הופעה לפני קהל אני מזכירה לעצמי מהן ההשלכות של אי שמירה על קשר עין ועד כמה אפשר להמנע מהן די בקלות.
מדוע חשוב לשמור על קשר עין בעמידה מול קהל?
כאשר אנו עומדים על במה, וזה לא משנה אם מדובר על במת תיאטרון, במתנ”ס, בחדר הישיבות במהלך פרזנטציה או אפילו מול קבוצת חברים שאנחנו מדברים בפניה. כל אחד שנמצא בקהל, רוצה רק דבר אחד- להרגיש שהמרצה או הדובר מדבר אליו. הוא רוצה להזדהות, הוא רוצה להתרגש, הוא רוצה לקבל מסר או ערך. המרצה או הדובר לא יצליח להעביר מסר או ערך אם לא יקפיד על קשר עין עם הקהל. אז איך אפשר לגרום לאדם שיושב בשורה 16 באולם להרגיש שאנחנו מדברים אליו, איך יוצרים את האינטימיות הזו? גם אם מדובר בחדר ישיבות קטן, אנו חייבים לקחת בחשבון שכדי לשכנע חברים לעבודה בישיבת צוות ברעיון שלנו, יש חשיבות גדולה יותר לאופן שבו נעביר את המידע מאשר לתוכן עצמו.
כיצד ניתן לשמור על קשר עין?
השיטה הנפוצה ביותר נקראת “שיטת הממטרה”. אז מה הקשר בין ממטרה ובין עמידה מול קהל אתם בטח שואלים?.
מדובר בשיטה המדמה את העומד בפני קהל לממטרה. כפי שממטרה נעה מצד לצד ולא מפספסת אף שטח, כך גם מי שעומד מול קהל נדרש לשמור על קשר עין ולא לפספס שום חלק בקהל. איך עושים זאת? אחת הטכניקות ליצירת קשר עין עם הקהל היא ליצור עוגנים. אני מחלקת את הקהל לשלשה גושים: ימין, שמאל, ואמצע. כאשר אני מדברת אני מקפידה להתבונן על כל אחד מהגושים – פעם לצד ימין, פעם לצד שמאל, ופעם לאמצע, ממש כמו ממטרה.
מהו הראציונאל של השיטה? כאשר אנו עומדים במרכז הבמה או החדר בעת שאנו מעבירים מסר, חשוב לא להתמקד בנקודה אחת או מיקום אחד, אלא להתבונן ולהזיז את הראש, ולעיתים את הגוף מצד אל את הצד. באופן זה, מי שיושב משמאל, מימין או באמצע יחוש שאני מדברת גם אליו. לאורך כל הצגת המסר אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כל הקהל שלנו ולא לאבד אף אחד. העיניים והגוף זזים ממש כמו ממטרה. כאשר אנו מעבירים מסר מרכזי חשוב לעמוד באמצע כדי שכל הקהל יספוג אותו, וגם כשאנו עונים על שאלות, חשוב לנוע והיישיר מבט אל הקהל ולא רק אל השואל. בדרך הזו גם אנשים שיושבים בקצה האולם מרגישים קרובים אל המרצה ולא מאבדים אותו. כך אנו מרווחים קהל קשוב, מרותק , ולא פחות חשוב, בלי נקע בצוואר.
