כולם יודעים שהומור חיוני לבריאות הגוף ובריאות הנפש. “מצווה גדולה להיות בשמחה” היא מצווה שמאחוריה פילוסופיה שלמה. אך לא רק היהדות עוסקת בהומור ובחשיבתו. אומנים, אנשי רוח, חוקרים ופסיכולוגים עוסקים שנים רבות בחקר המנגנון החשוב הזה – הומור.
ההומור כמנגנון הגנה
השימוש בהומור מעלה את רמת הורמוני האושר: הדופמין והסרוטונין ומאפשר לנו לחוש טוב יותר, פיזית וגם נפשית. אבי תורת הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד היה הראשון להצביע כי הומור הוא מנגנון הגנה. אדם משתמש בהומור כדי להתמודד עם מצבים קשים ומהמורות במהלך חייו. ההומור הינו מנגנון עידון (סובלימציה) באמצעותו מסוגלים בני האדם לעמוד מול מצבים קשים ולהתמודד עמם. למעשה ההומור מאפשר לקחת נושאים כגון מוות, חולי, עוני ושאר מצבים קשים ולתת להם “טיפול” המאפשר לאנשים לחייך ובכך להצליח לנצח קשיים מכל סוג. ההומור משמש מעין צינור פילטר דרכו עוברים מצדו האחד נושאים שונים, קשים ככל שיהיו, ומצדו השני, הם מגיעים מרוככים יותר, נגישים יותר להתייחסות. אחת הדרכים הנפוצות לעשות זאת היא באמצעות בדיחה. לרוב הבדיחה מספרת על נושא “שלא נעים” לנו לעסוק בו והופכת את העיסוק בו ללגיטימי. למשל, בגידה בין בני זוג. דוגמא לבדיחה בנושא:
איש אחד מגיע הביתה, מסיט את השמיכה במיטה הזוגית ומוצא את אשתו במיטה עם השכן. הבעל מתרגז ומתכנן להכות את השכן. האישה בולמת את בעלה ואומרת לו: “אל תפגע בו! הוא משפץ לנו את הבית, משלם על החוגים לילדים, ואפילו טיול לחו”ל הוא כבר סידר לנו”. הבעל משיב לה: “את כל זה עשה השכן? .. משיבה האישה: “כן!!”. עונה לה הבעל: ” אם כך, תכסי אותו שלא יתקרר…”
מה הקשר בין הומור לתקשורת אפקטיבית?
הומור למעשה הוא סוג של תקשורת אפקטיבית לכל דבר. הומור משמש לא פעם מנגנון “לשבירת הקרח” במצבי מתח, מאפשר לפתור קונפליקטים בצורה טובה יותר ואף משפר מערכות יחסים הן בעולם העבודה והן בחיים האישיים. זוגות אשר בוחרים להכניס הומור לחייהם ייהנו ממערכת יחסים מאפשרת, מקבלת ומכילה יותר. מחקרים שנערכו בכל העולם בתחום התעסוקה והעבודה, מצביעים כי מנהלים המשתמשים בהומור במערכת היחסים שלהם עם עובדיהם, משיגים תוצאות טובות יותר ומצליחים לגייס שיתוף פעולה בקרב העובדים. כמו כן, העובדים מפגינים נאמנות למקום העבודה ומצליחים ליצור סביבת עבודה אפקטיבית ופורייה לעין ערוך. הומור נמצא יעיל גם בתחום השיווק למשל. אנשי שיווק ומכירות אשר יתבלו את שיחות המכירה שלהם בהומור מול הלקוחות שלהם, ימכרו ביעילות ויצליחו להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר.
האם לכל אחד יש חוש הומור?
התשובה היא חד משמעית – ניתן לאמץ את ההומור כדרך חיים וכל אחד יכול לעשות זאת! אין אדם ללא חוש הומור. אמנם, יש אנשים שאצלם חוש ההומור מפותח יותר, אך מדובר בהחלט בתכונה נרכשת. אפשר וצריך להתאמן על שילוב הומור בחיים בדיוק כמו שעושים עם פיתוח שרירים במכון כושר. כל שצריך הוא לרצות ולהתאמן. החשיפה להומור תלויה גם בסביבה ובתרבות. גם האופן בו אנו צוחקים תלוי תרבות. ישנן תרבויות בהן מקובל להפגין צחוק ושמחה באופן חופשי לעומת תרבויות המעודדות איפוק. קרוב לוודאי כי כי אדם המגיע תרבות מאופקת יותר יתקשה לשלב הומור, אך הדבר אפשרי כל עוד יתרגל הומור בחיי היום יום. נכון, ייתכן והשימוש שלו בהומור יהיה שונה במינון וביישום מאדם שנולד עם חוש הומור מפותח באופן טבעי או אדם שהגיע מתרבות משוחררת יותר, אך עדיין הוא יוכל לשפר את חוש ההומור שלו על ידי תרגול .
איך עושים זאת?
כאמור, לספר בדיחה זו שיטה מצוינת אך דורשת מאמץ. הבדיחה לוקחת את הכאב ומאפשרת לו מקום רך יותר. נכון שלא כל אחד יודע לספר בדיחות וכולנו מכירים את “הורסי הבדיחות”. אולם, אחד הדברים הנהדרים בבדיחה הוא שניתן לתרגל אותה. כל שנדרש הוא אומץ לנסות. פשוט לנטרל את החשש מכישלון ותחילה לנסות על חברים ומשפחה ולבקש מהם לשמש כקהל. פעם, פעמיים שלוש, ותתפלאו לגלות כי בפעם הרביעית אתם כבר יודעים לספר בדיחה.
הומור עצמי – כל אחד יכול
לא רוצים לספר בדיחה? לא נורא. קיימות טכניקות נוספת לשימוש בהומור כדרך חיים. למשל, הומור עצמי. אדם המרבה להשתמש בהומור עצמי, לא רק שאיננו נתפס כנלעג אלא להיפך. הוא מוערך יותר, אהוב יותר וקרוב לוודאי בעל קשרים חברתיים ענפים.איך עושים זאת? לוקחים חולשה אחת שלנו, חולשה שכבר השלמנו איתה, למשל משהו במראה שלנו, במבטא, במוצא, ובמקום “להחביא” את ה”חולשה”- דווקא נבליט אותה. התוצאה: אף אחד לא יוכל לצחוק על חשבונכם. למה? כי אתם תעשו זאת טוב יותר אבל ממקום בטוח! מהר מאוד תגלו שאנשים “מתמגנטים” לאנשים בעלי הומור עצמי, מערכות היחסים משתפרות, ניתן “לשבור את הקרח” בקלות יותר באמצעות הומור עצמי ואפילו מנהלים המשתמשים בהומור עצמי יגלו שעובדיהם חשים תחושת מגוייסות גדולה יותר למקום העבודה. מחקרים אף הוכיחו כי אנשים המשתמשים בהומור עצמי הם אנשים אינטילגנטיים, אהובים על ידי סביבתם ובעלי בטחון עצמי גבוה.
מה נדרש כדי לשלב הומור בחיי היום יום?
כדי לשלב הומור בחיים חשוב מאוד לאפשר לעצמנו לחוות, לחיות, לקחת חלק ולהתבונן בנעשה סביבנו. צאו, דברו עם אנשים, התבוננו סביב. כל הסיטואציות המצחיקות נמצאות בסביבה כל הזמן. צריך רק לפקוח עיניים ולהתבונן! גידול ילדים, זוגיות, הבוס בעבודה, המצב הפוליטי, החמות, ארוחת החג, כסף, משכנתא – כל אלו ועוד מהווים קרקע פורייה לסיטואציות קומיות. סטנדאפיסט לדוגמה, לוקח זכוכית מגדלת ולמעשה מעצים סיטואציות מהחיים שכל אחד מכיר ונותן להן במה. הקהל שחווה את אותן חוויות בדיוק, מזדהה וצוחק מכל הלב. הסטנדאפיסט עושה עבור הקהל את עבודת ההתבוננות. התוצאה היא צחוק בריא.
טכניקות כגון חיקוי, הגזמה ושימוש באבסורד הן אופציות נוספות המסייעות לנו לחדד ראיה הומוריסטית על החיים. ילדים למשל נוהגים לחקות את המורים שלהם ואת הוריהם, שחקנים מחקים פוליטיקאים ואין ספק שכל אחד יכול לאמץ שיטה זו גם בחיי היומיום. החיקוי לא חייב להיות מושלם וחשוב שלא יהיה נלעג שמא לא יפגע אף אדם בסביבה שלנו. שווה לנסות.
צ’ארלי צ’אפלין, הגאון הקומי בחר להתמודד עם סיפור חייו הקשה באמצעות סיטואציות קומיות בסרטיו. לא פעם אמר כי החיים מקרוב הם טרגדיה אך מרחוק הם קומדיה. כלומר, לעיתים סיטואציות הקשות לנו להתמודדות בזמן באמת, יהפכו במרחק הזמן למצחיקות. הדבר יקרה רק אם יש בנו את הרצון להכניס הומור לחיים באופן פעיל.
כוחו של הומור
שילוב הומור בחיים איננו רק הרצון להצחיק. בראש ובראשונה, מדובר ברצון לשלב הומור בחיים ממקור חיצוני אפילו בסיטואציות לא פשוטות, שהדבר האחרון שהיו חושבים עליהן הוא שניתן לשלב בהן הומור. זהו כוחו של הומור. דוגמא קיצונית לכך חוויתי לא מעט פעמים בעבודתי כסטנדאפיסטית. לדוגמה, בוקר חורפי אחד אני מקבלת שיחת טלפון מלקוח המודיע לי שאחותו גוססת. נותרו לה מספר ימים לחיות. היא נזכרה שראתה אותי במופע וכעת, כאשר הבינה שעליה להיפרד מאהוביה, היא בחרה לעשות זאת על ידי מופע סטנדאפ. היא הזמינה את משפחתה וביקשה להיפרד מהם בצחוק ובחיוך. המופע התקיים. לאחר שבוע קיבלתי טלפון מבני משפחתה. הם סיפרו כי בניגוד לכל התחזיות היא הצליחה להחזיק מעמד עוד כשבוע ובמהלך כל אותו שבוע היא לא הפסיקה לדבר על החוויה החיובית עם משפחתה במופע. בני המשפחה טענו שהצחוק הצליח להאריך את חייה בשבוע.
הניסיון שלי כקומיקאית מלמד כי כמעט לאחר כל מופע, ולא חשוב באיזה קהל מדובר, מגיעים אנשים להודות ולהוקיר תודה. המסר שהם מעבירים הוא תמיד אותו מסר: “צחקנו, אנחנו מרגישים בריאים יותר! הצחוק מאפשר לנו להמשיך הלאה רגועים יותר, מאושרים יותר”.
ההומור אם כך, הוא כלי תקשורת יעיל המסייע לנו בכל תחומי החיים והוא לגמרי בחינם! כל שנותר הוא לרצות לראות בו חלק בלתי נפרד מחיינו ולתרגל אותו.
אין פלא כי בכל העולם אימצו בני האדם את אמרתו של צ’ארלי צ’אפלין: “יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז“.
ומה אתכם? מוכנים לנסות?
