בכל הרצאה או סדנא בנושא עמידה מול קהל אני שואלת את המשתתפים מהי התכונה הכי חשובה לדעתם שהופכת כל מרצה למרצה מוביל. התשובה הכי שכיחה היא כריזמה. אכן, כריזמה הופכת מרצה למרצה מוביל, אך נשאלה השאלה האם מדובר בתכונה מולדת או במיומנות נרכשת ? או במילים אחרות- האם כל אחד יכול ללמוד להיות כריזמטי או כפי שאומרים חלק מהמרצים :”או שייש לך או שאין לך את זה”.
מהי כריזמה?
בטרם נבחן האם ניתן ללמוד כריזמה חשוב תחילה להבין מהי כריזמה. אדם בעל כריזמה הוא אדם בעל קסם אישי, בכל יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בינאישיים מצויינים. אם נבחן את שלשת המרכיבים של הגדרת הכריזמה הרי שמדובר בחדשות טובות. ניתן ללמוד לשכלל את שלשת המיומנויות הללו. נכון, ישנם אנשים בעלי קסם אישי טבעי, אנשים המסוגלים למגנט אנשים אליהם די בקלות וכפועל יוצא מכך, יצליחו להשפיע על אנשים , לשכנע אותם, להוביל אותם ולהנהיג אותם, וכל זאת תוך הפגנת תקשורת בינאישית מעולה. אולם, גם אנשים שלא נולדו כריזמטיים יכולים לסגל לעצמם תכונות דומות על ידי תרגול טכניקות שיובילו אותם ממקום של ביישנות ופאסיביות, למקום של נוכחות כרזימטית יותר. נכון, קרוב לוודאי שהם לא יהפכו להיות כרזימטיים כמו האנשים שניחנו בכריזמה טבעית, אך יוכלו לעשות שינוי משמעותי. אם כך, כיצד רוכשים את שלשת מרכיבי הכריזמה?
המרכיב הראשון של כריזמה – קסם אישי
בכדי לסגל קסם אישי חשוב קודם כל להבין שקסם אישי מאפשר לנו לחזק קשרים אישיים, קשרים חברתיים וכמובן משדרג כל עמידה מול קהל. אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים עם קסם אישי.
חיוך
הטכניקה הבסיסית ביותר היא חיוך! חיוך שובר מחסומים והתנגדויות. לא תמיד אנו מרגישים צורך לחייך, אולם מודעות לעניין תסייע לנו לתרגל זאת. גם אם ממש לא מתחשק לנו לחייך, ואנו עומדים להרצות או להשתתף בפגישה עסקית, חשוב שנתייחס לחיוך ככלי עבודה. מחקרים הוכיחו שאם נחייך באופן מלאכותי מספר דקות, החיוך המלאכותי יתחלף בחיוך טבעי ולא מאולץ. שימו עיפרון בין השפתיים למשך דקה אחת. התוצאה: החיוך לא יעזוב אתכם. כשמרצה עולה לבמה בחיוך ולא בפנים חמורות סבר הוא מיד ממגנט אליו את הקהל. זהו הכלל הבסיסי ביצירת קסם אישי ותקשורת בינאישית מעולה שהם חלק בלתי נפרד מכריזמה.
הומור עצמי
טכניקה נוספת היא שימוש בהומור ובהומור עצמי בפרט יוצר קסם אישי ומחזק את התקשורת הבינאישית. אנשים מתמגנטים לאנשים בעלי הומור עצמי. בניגוד לסברה הרווחת כי אנשים המשתמשים בהומור עצמי הם בעלי בטחון נמוך, ההפיך הוא הנכון! אנשים המשתמשים בהומור עצמי מחזקים את הבטחון העצמי שלהם בכך שהן עצמם צוחקים על קושי, בעיה, או “לקות” שלהם. ישנם אנשים החוששים להשתמש בהומור עצמי משום שאינם רוצים לשים עצמם ללעג, בעוד שההפיך הוא הנכון- אף אחד לא יכול לצחוק על מישהו שכבר צוחק על עצמו וביוזמתו. הומור עצמי מקליל סיטואציות, גורם לצד השני תחושה טובה ובעיקר פותח את הלב ואת הרצון להקשיב ולהיות חלק. מרצה שיעשה שימוש נכון בהומור עצמי, ילכוד את הקשב של הקהל, יגרום להזדהות ויצור אווירה טובה המאפשרת למרצה להוביל את המסר המרכזי אל הקהל באופן נגיש יותר.
המרכיב השני של כריזמה – תקשורת בין אישית מעולה
תקשורת בינאישיים טובה מסייעת ליצירת כריזמה מאחר ותקשורת בינאישית היא הבסיס של כל עמידה מול קהל.
סגנונות תקשורת
כישורי תקשורת בינאישיים ניתן ליישם גם על ידי זיהוי סגנון התקשורת של הפרטנרים שלנו. קיימים ארבעה סגנונות תקשורת : מקדמים, משימתיים, מנתחים ותומכים. לכל סגנון תקשורת יש להתאים תקשורת בינאישית שונה. אם מדובר באנשים עם סגנון תקשורת מסוג מקדם, אז כדאי לתקשר איתם בנינוחות ובחיוך, אם מדובר באנשים עם סגנון תקשורת משימתי, חשוב להיות קצרים ותכליתיים, אם מדובר לעומת זאת בסגנון תקשורת מנתח, חשוב לתקשר באמצעות נתונים מדויקים ואם מדובר בסגנון תקשורת תומך, הכי נכון לתקשר איתם תוך שילוב סיפורים מרגשים ואותנטיים.
כאשר אנו עומדים מול קהל, ארבעת הסגנונות נמצאים בקהל וחשוב להתייחס לכולם.
הקשבה
חלק חשוב מאוד ביצירת תקשורת בינאישית מעולה הוא דווקא בהקשבה. כאשר אנו מקשיבים לפרטנרים שלנו, ולא מתכננים את מהלך השיחה הבא, אלא ממש מקשיבים, אנו משדרים מסר: “אכפת לנו ממך. חשוב לנו להקשיב ולשמוע את דעתך”. גם על במה, כשאנו מרצים, בכל רגע נתון אנו חשים את הקהל ומקשיבים לו גם אם הוא אינו מדבר. אנו חייבים להתאים את עצמינו לקהל ולהפגין גמישות. אם מדובר בקהל דתי, נעשה את ההתאמות הדרושות, אם מדובר בקבל צעיר, נלמד כיצד להעביר את המסר באופן שידבר אליהם. כל אלו, יוצרים תקשורת בינאישית מעולה וקסם אישי.
המרכיב השלישי של כריזמה – כושר שכנוע
המרכיב השלישי בנוסף לקסם אישי ותקשורת בינאישית מעולה ליצירת כריזמה, הוא כושר השכנוע. אומנות הרטוריקה היא אומנות נלמדת ופוליטיקאים למשל, נעזרים בה מדי יום. פוליטיקאי שלא יהיה כריזמטי, לא ידע לרתק קהל ולשכנע, לא יצליח להעביר את המסר שלו, קרוב לוודאי שיכשל. ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת, בנימין נתניהו למשל, נחשב רטוריקן מצוין וכריזמטי. הנשיא יצחק הרצוג לעומת זאת, על אף היותו אהוד, כאשר התמודד מולו בעבר בבחירות, לא הצליח לנצח לא בשל המסרים שלו, אלא בעיקר בשל חוסר הכריזמה. כנשיא חל שיפור ניכר ביכולת הרטורית שלו. איך זה קורה? כאמור, ניתן ללמוד כיצד לגרום לקהל לרצות לשמוע עוד ועוד. אז איך עושים זאת?
כיצד לשפר את כושר השכנוע?
מסר ממוקד
ראשית, שאלו את עצמכם מהו המסר המרכזי אותו אתם רוצים להעביר? חשוב להתמקד במסר אחד מרכזי ובמספר מסרים משניים התומכים במסר זה. כמו כן, חישבו למה חשוב לכם להעביר מסר זה? מה תרצו להשיג? וכמובן, כיצד אתם רוצים שהקהל יפעל לאחר שישמע את המסר שלכם? איזו תוצאה למעשה אתם רוצים להשיג?
סיפורים ודוגמאות
שנית, לאחר שהבנתם מהו המסר, תנו דוגמאות התומכות במסר שלכם והשתמשו בסיפורים . לרוב אנשים זוכרים מסר באמצעות סיפור טוב יותר מאשר בטבלאות ומספרים. אם הסיפור ירגש את הקהל ויגרום לו להזדהות או למצוא את עצמו בסיטואציה, רוב הסיכויים שהקהל יזכור את דבריכם.
שפת גוף
שלישית, לאחר שהמסר ברור ואפילו מצאתם סיפורים ודוגמאות להמחשה, הגיעה המשימה החשובה ביותר שתקבע האם הקהל ירצה להקשיב, האם הצלחתם לסחוף את הקהל ולרתק אותו . בכדי לרתק קהל עלינו להקפיד על כללים חשובים וטכניקות בסיסיות ביותר בעמידה מול קהל וביצירת כריזמה. הטכניקה החשובה ביותר היא שפת גוף. מרצה שיבחר לשבת כשהוא מדבר בפני קהל, במקום לעמוד ולשדר בטחון, יגרום לאנרגיה “לצנוח”.
שמירה על תנועתיות על הבמה לעומת זאת, גורמת לאנרגיה לעלות גם אצל הדובר וגם אצל הקהל. כמו כן, חשוב להקפיד על שמירה על קשר עין עם הקהל. קשר עין יגרום גם לאדם היושב בשורה אחרונה לחוש כאילו הדובר מכוון את דבריו במיוחד עבורו. בנוסף, שימוש נכון בקול, דיבור בקצב הנכון, דיבור בוטח ושאינו מונוטוני שומר על הקהל עירני ובקשב תמידי. הקול שלנו, אם כן, חשוב מאוד בכדי לייצר כריזמה. קצב דיבור מותאם למלל תוך הדגשת החלקים החשובים, יוצר עניין ולוכד את הקשב של הקהל. דיבור שקט שאינו נוכח אינו משדר כריזמה.
יש לשים לב גם לתנועות ידיים. תנועות הידיים מפיחות חיים בתוכן וממחישות את המסר. יציבה נכונה גם היא חלק מהמשחק. יציבה קשורה קשר הדוק לכריזמה. תארו לכם מרצה שיעמוד מול קהל כשהוא שפוף ולא יתאמן על יציבה נכונה. מרצה כזה לא רק שאינו משדר כריזמה הוא משדר חוסר בטחון. קרוב לוודאי שהוא ישיג תוצאות שונות לחלוטין ממי שיעלה על במה כשהוא עומד יציב ומשדר בטחון. חשוב לזכור כי כשאנו עומדים שפופים אפילו הקול שלנו נשמע אחרת.
הלימה בין המסר לשפת גוף
כאשר כל האלמנטים הללו פועלים בשיתוף פעולה והמסר נמצא בהלימה לאופן בו אנו מדברים, יכולת השכנוע תבוא לידי ביטוי ובאופן זה, נוצרת כריזמה והקהל יהיה מרותק להתרחשות על הבמה. אם לדוגמא, נעביר מסרים שמחים וחיוביים על הבמה אבל שפת הגוף שלנו תשדר מצוקה, הקול ירעד והעמידה תהייה שפופה, הקהל יחווה זאת כחוסר אותנטיות והמסר לא יעבור.
כמו בחיים, כך גם על הבמה: שם המשחק הוא חיבור בין מרכיבים חיוניים המזינים זה את זה. כריזמה נוצרת אף היא מחיבור בין מספר מרכיבים: קסם אישי, תקשורת בינאישית מעולה וכושר שכנוע הגורמים לקהל להקשיב למסר. המסר כאמור חייב להיות ממוקד בכדי לחזק את העמידה מול קהל, ואילו עמידה מול קהל איתנה ובטוחה, מחזקת את המסר. כאשר הכל עובד בשיתוף פעולה, נוצר הקסם.
