כל העוסקים בהרצאות ובהגשת פרזנטציות שמעו יותר מפעם אחת על סטוריטלינג. נדמה שמדברים על סטוריטלינג המון, ולא רק בהקשר של עמידה מול קהל ופרזנטציות. מהו סטוריטלינג? ולמה כולם מדברים עליו כעל מיומנות חובה בחיי היום יום? חשוב להבהיר: סטוריטלינג הוא לא רק סיפור. סטוריטלינג פירושו העברת מסר ממוקד באמצעות סיפור.
הסיפור האישי כטכניקה של סטוריטלינג
לסיפור יש המון כח ואין דרך יותר טובה להדגים את כוחו של סיפור, מאשר להשתמש בסיפור: בוקר אחד, כשהייתי בת חמש בערך, אני קמה לבוקר של יום הולדת. אין משהו שאהבתי יותר מאשר יום הולדת. לבשתי לגן את השמלה החגיגית שלי ואז אמא מגיעה, מנשקת אותי ואומרת לי:” היום יש לי הפתעה מיוחדת ליום ההולדת שלך . היום לא הולכים לגן. היום נלך לראות סרט , נאכל ואז יש לך הפתעה נוספת”. תוך דקות כבר עמדתי מוכנה ומזומנה ליד הדלת.
עלינו על האוטובוס לתל אביב. כל הדרך ניסיתי לנחש מהי ההפתעה הנוספת, שאלתי שאלות, אבל אמא לא גילתה. התחלנו את הבוקר בסרט, אבל אני בכלל לא נהניתי. כל מה שרציתי היה לדעת מהי ההפתעה. כשסוף סוף הסתיים הסרט, עצרנו לאכול פיצה, וגם אותה אכלתי בחיפזון. אותי עניינה רק ההפתעה. “זה מתקרב”, אמא אמרה. סוף סוף חשבתי לעצמי. עלינו על אוטובוס נוסף. כשירדנו ראיתי תור של אנשים משתרך ולא הבנתי למה כולם עומדים. נעמדנו גם אנחנו בתור, ולי כבר לא הייתה סבלנות. ואז ברגע אחד שאמא לא שמה לב, רצתי אל תחילת התור. ראיתי אנשים קונים כרטיס בקופה. הרמתי את העיניים וראיתי שלט ענק:” אולם בית החייל תל אביב- והיום ההצגה חנל’ה ושמלת השבת”. אני זוכרת את דפיקות הלב שלי עד היום. כל כך רציתי לראות את ההצגה הזאת! ההצגה עם גיבורת ילדותי חני נחמיאס, והנה, אמא עשתה לי הפתעה! רצתי אל אמא, נישקתי אותה בהתרגשות ואמרתי לה: “אמא, זו ההפתעה הכי טובה בעולם! תודה!”. חלמתי להיות שחקנית לפגוש את חני נחמיאס.
באותו הרגע חשתי שכל חלומותיי מתגשמים. התור המשיך להזדחל, וככל שהתקרבנו אל הקופה, ראיתי שפניה של אמא משנות צבע. היא הייתה עצובה. לא הבנתי מה קרה. כשהגענו אל הקופה שמעתי את הכרטיסן אומר לאמא בקול רם: “מצטער, אזלו הכרטיסים”. אמא שתקה לרגע ואמרה: “בבקשה, זה יום ההולדת שלה. לא אכפת לנו אפילו לעמוד”. שום דבר לא עזר. עזבנו את התור ואני פרצתי בבכי. התיישבתי על המדרכה ולא הפסקתי לבכות. אמא התרוצצה בין האנשים שכבר נכנסו אל האולם, ולא הבנתי מה היא רוצה לעשות. היא פשוט נעלמה. עוד ועוד עשרות אנשים וילדים מאוכזבים עזבו את המקום. אבל אני הייתי הכי מאוכזבת. לפתע אמא ניגשה אליי ואמרה לי: “אין מה לעשות. פעם אחרת”. קמתי מהמדרכה, העיניים שלי היו נפוחות מבכי. לפתע נעמד לידנו איש מבוגר עם זקן לבן, בדיוק כמו בסיפור של חנל’ה ושמלת השבת, ואמר לאמא שלי:” קחי את הכרטיסים שלי. יש לי שניים”. אמא הסתכלה עליו בתדהמה. היא שילמה לו ושתינו לא הבנו מהיכן הגיח האיש הזה. לא האמנו שנצליח להכנס להצגה. נכנסו אל האולם החשוך באיחור של חמש דקות. ההצגה עצמה הייתה מרהיבה, והקול של חני נחמיאס חדר ללבבות האנשים. באותו היום גמלתי בליבי שיום אחד אהייה שחקנית.
חלפו הימים והחלום נדחק לו. הפכתי להיות עובדת סוציאלית אך החלום להיות שחקנית לא הרפה. ביום שהבנתי שחלומות חולמים בלילה ומטרות מגשימים ביום, יצאתי להשלים את החלק החסר. דרך ארוכה עברתי, ולימים, כשאני כבר שחקנית ואם לילדים, קיבלתי שיחת טלפון, דקה לפני שעליתי לבמה, ועל הקו היה קול מוכר:” ענת שלום, מה דעתך להופיע איתי? זו חני נחמיאס”.
אין לי ספק שבאמצעות הסיפור שקראתם למדתם המון על ילדותי, על החלומות שלי וגם קצת עליי. כמו כן, בסיפור ישנם מסרים רבים הקשורים להגשמת מטרות, על נחישות ועל עוצמה. לו הייתי מספרת לכם במספר מילים עובדות יבשות הקשורות למטרות בחיים, על המפגש עם חני נחמיאס או על החלום להיות שחקנית, ייתכן וזה לא היה מעניין. קרוב לוודאי שבאמצעות הסיפור שקראתם בתחילת הכתבה הצלחתי לפתוח לכם צוהר אל עולמי וללכוד את תשומת הלב שלכם. איך זה קרה? סיפרתי לכם סיפור. פשוט מאוד. סיפור.
כוחו של סיפור – סטוריטלינג
מה יש בו בסיפור שלוכד את הקשב של קטנים וגדולים כאחד? ילדים מבקשים מהוריהם פעם אחר פעם לשמוע את אותו סיפור לפני השינה, ובבוקר, בגן, הגננות בגן הילדים שולפות ספרים ומקריאות בתיאטרליות אגדות וסיפורים.
הסיפור הוא לא רק אוסף של מילים. מסתבר שלבני האדם ישנו אזור מיוחד במוח, המערכת הלימבית, שמסייעת לנו לזכור מידע ולהזדהות רגשית עם התוכן שעולה בסיפור. כשאנו שומעים סיפור , משהו נדלק אצלנו, הקשב מתחדד והמסר עובר בצורה טובה יותר. מומחי אומנות הסיפור, סטוריטלרים מקצועיים, יגידו כי מדובר בטכניקה שניתן ללמוד אותה ובאמצעותה ניתן ללמד, לשכנע, ובעצם מה לא. לסיפור יש גם השלכות ריגשיות. פסיכולוגים העובדים על פי הגישה הנרטיבית מסבירים כי האופן בו אנו מספרים את סיפור חיינו, יש בו כדי ללמד על החיים עצמם, ובפשטות, ניתן לומר כי כמו שאנחנו מספרים את סיפור חיינו- ככה החיים יראו.
לא רק סטוריטלרים משתמשים בסיפורים. כולנו מספרים סיפורי כל הזמן, כל היום. חלקנו מדברים מול כיתה, חלקנו מרצים, מעבירים פרזנטציה בעבודה או סתם מדברים עם המוכר בחנות. בכל פעם שאנו פותחים את הפה אנחנו מספרים סיפור. סיפור לא חייב להיות ארוך או לכלול אגדות ומשלים. גם דוגמא פשוטה היא סיפור. יחד עם זאת, לא פעם אנו שומעים סיפורים אבל לא מצליחים להתחבר אליו או שהסיפור לא ברור ומפוזר. כל סיפור טומן בחובו מסר ולעיתים המסר פשוט לא ברור. הסיפור עצמו לא מספיק. גם אופן העברת המסר והדיוק שלו חשובים לא פחות.
אז היכן טמון כוחו של הסיפור? התשובה כנראה קשורה לכך שהסיפור הופך את המסר שלו לזכיר יותר. נסו לחשוב – איזה מורה יזכרו התלמידים: מורה השוטח עובדות, גרפים וטבלאות, או מורה המתבל את החומר בסיפורים מעניינים? ברור שהמורה המשתמש בדוגמאות וסיפורים יזכר טוב יותר על ידי תלמידיו, ולעיתים התלמידים יזכרו רק את הסיפורים…על כן, כשנרצה ללכוד קשב, להעביר מסר, לשכנע, מומלץ להעביר את המסר עם דוגמאות וסיפורים מוחשיים, סיפורים מעוררי הזדהות שימקדו את הקשב של קהל השומעים אותנו.
יחד עם זאת- הערת אזהרה. כמו בכל דבר בחיים, חשוב לשמור על מינון. אם נפריז, הקהל עלול ללכת לאיבוד. לא זו הכוונה. המטרה היא לגייס את הקהל שלנו אל המסר שלנו, ולא משנה אם מדובר בבן הזוג שלנו או המוכר במכולת, ולכן עלינו לבחור נכון. לכל אחד מתאים סיפור אחר. יש המעדיפים סיפור ארוך ומפורט ויש את “אנשי “השורה התחתונה”, אלו המעדיפים סיפור קצר, תכליתי וממוקד.
סטוריטלינג בהרצאה
כאשר אנו מדברים מול קהל ומעוניינים להעביר מסר, שימוש בסיפור בהרצאה הופך כל הרצאה לחוויה. אומנות הסיפור היא לא אומנות חדשה אלא אחת מאומנויות העתיקות ביותר. כיצד העבירו מסרים בימי קדם? הנביאים למשל, אנשים כריזמטיים שהעבירו מסרים באמצעות סיפורים. כך הם חיזקו את מנהיגותם, מיגנטו אליהם את האנשים, שיכנעו אותם והשפיעו עליהם. מסתבר שמה שעבד אז, עובד מצויין גם היום! שימוש בסיפורים בהרצאה לצורך הדגמה למשל ,הופך את המסר והמידע לזכירים יותר.
מרצה שמשלב אנקדוטות מחייו, מניסון החיים של לקוחות שלו או אפילו סיפורים קצרים וידועים לוכד את הקשב מהר יותר וטוב יותר ומעביר את הקהל למימד אחר של הזדהות. איזה הרצאה תעדיפו לשמוע? הרצאה מלאה טבלאות וגרפים או הרצאה מרתקת הכוללת דוגמאות וסיפורים? הרצאה טובה היא הרצאה הבנויה מסיפור פותח טוב ומסתיימת בסיפור סוגר טוב. מרצה טוב חייב לבחור סיפורים שמדברים אליו בכדי לשמור על האותנטיות שלו וכמובן שהסיפורים צריכים לתמוך במסר המרכזי של ההרצאה. סיפור חייב להעביר מסר של פתרון עם בעיה או צורך של הקהל. הסיפור מתכתב עם מטרת ההרצאה וחייב להדגים גם הוא התמודדות זו.
